כל אחד יכול לטוס
קרבות אוויר, נחיתה על נושאת מטוסים, אווירובטיקה וטיסה נמוכה, אלה הן חוויות שכל אחד יכול, זה שנים ארוכות, לבצע בעזרת תוכנות מחשב, בישיבה בכורסה נוחה בבית.
אולם חווית הטיסה באוויר, לטוס עם הציפורים, נרכשת רק בעזרת הדרכה יסודית על הקרקע ובאוויר. כל אחד יכול להטיס מטוס. השקדנים שביננו, גם אם לא הוכשרו כטייסים בחיל האוויר, עושים זאת באופן פרטי.
מאחר ולא נולדנו לעוף, עלינו ללמוד בסבלנות את יסודות התעופה, מזג האוויר, טיסה, ניווט ונחיתה, ידע שטבוע בכל עוף או פרפר כבר מיום בקיעתו מן הביצה.
השלב הראשון בהכשרתו של טייס הוא, כאמור, החלק התיאורטי, שכולל ידע טכני כללי, לרבות אווירודינמיקה, מבנה מטוס, מכשירי המטוס ומנוע, מטאורולוגיה, נווטות, חוקת אוויר, ובהמשך גם הכרת המטוס ותקשורת רדיו-טלפון.
חשוב לדעת כי הטסת מטוס באוויר חייבת מכלול רחב של תחומי ידע תעופתי: מטאורולוגיה, מודיעין, מבצעים, פיקוח טיסה, הדרכה ותרגול על הקרקע ועוד. העוסקים בתחומים אלה חייבים הכשרה יסודית ומקצועית, הם אלה שמקיימים את התנאים לטיסה בטוחה של הטייס והמטוס באוויר. הדברים נכונים לטיסה צבאית ואזרחית בשינויים קלים הנובעים מתנאי הסביבה ואורח הפעילות באוויר.

בבתי הספר האזרחיים לתעופה, ניתן לרכוש הכשרה עיונית ומעשית ברמות שונות של רישיונות והגדרי טיס, החל מרישיון טיס פרטי והמשך בהגדר מכשירים,  רישיון טיס מסחרי, רישיון מדריך טיסה, הסמכה למטוסים דו ורב מנועיים, וכן שורה ארוכה של מקצועות הנדרשים לרישיון טיס תובלה בנתיבי אוויר (ALTP) המיועד להסמכת קברניטים. בסיום כל שלב בהכשרה החניך נבחן ברשות התעופה האזרחית.

להמשך הכתבה במרקיע שחקים לחץ כאן